קריירה

הצעד הבא שלך

  דַּע מֵאַיִן בָּאתָ וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ

אנו יושבים משני צידי השולחן, יואל ואני. היום בפגישה אני מבקשת שנסרטט את הדרך למימוש תעסוקתי. דרך כזו בונים במהופך. מהסוף להתחלה. אני מניחה דף חלק על השולחן ומסרטטת לרוחבו קו ארוך. "אנחנו רוצים להגיע לנקודה הזאת בעתיד, רואה?" ליד הנקודה אני כותבת: יעד.

יעד על הציר יכול להיות הקמת עסק, מציאת מקום עבודה מעניין או עבודה במקצוע מתאים. יואל מבקש לצייר שני צירים כי קשה לו לוותר על יעד אחד.

פעם הייתי מבקשת לסרטט קו כזה כבר בפגישה הראשונה. היום אני יודעת שאנשים רבים מגיעים לייעוץ דווקא כי הם לא יודעים לאן הם רוצים להגיע. אחרים אף פעם לא חשבו כל כך רחוק. למדתי שציר כזה אפשר לסרטט רק בפגישה שלישית או רביעית, אחרי שהכרנו קצת, מיפינו את צרכיו האישיים של הנועץ והבנו מה מקור הקושי.   

בצעירותו למד יואל לתואר שני בעיתונאות, באנגליה. כשחזר לארץ "השתכנע" שכתיבה היא עיסוק לא כלכלי והחל ללמוד עריכת דין. כשיואל כתב ליד הנקודה של היעד הרחוק הראשון: כתיבה בעיתון או מגזין, לא הופתעתי. ליד הנקודה שעל הציר השני הוא כתב: כתיבה. ספר פרוזה.

"זוכרת את הצרכים שלי?" הוא הרים את ראשו והסביר: "אני, חשובים לי המסגרת והחברות. אני לא רוצה להיות לבד בחדר ולכתוב ספר. אני רוצה לצאת לעבודה בבוקר, לראות אנשים. אני רוצה גם יציבות כלכלית". יואל המתין רגע, ולאחר כמה רגעים החל מחייך. הוא הקיף את שני היעדים בעיגול אחד: "אני יכול להיות עיתונאי וסופר בו-זמנית. כשאתבסס במערכת, אתפנה לכתוב ספר". הוא התחיל למנות דוגמאות לעיתונאים-סופרים שעושים כך.

ברגע שנדע לאן פניך מועדות, תוכל להגדיר את הדרך ליעד
"עכשיו כשאנחנו נעים על ציר אחד, בוא ונגדיר יעדים שיקרבו אותך אל האידיאל", הצעתי. כל יעד יסומן לפני הקודם לו בזמן ויוביל אל היעד הבא. כדי להיות כותב היה על יואל לעבור דרך מספר יעדי ביניים: לפרסם כתבות, להכין תיק עבודות, לחשוב מי ברשת החברים יוכל לעזור ואיך. אנחנו מסמנים את יעדי הביניים על הציר. יואל אומר שתיק עבודות צריך לכלול לפחות 7 כתבות, מסוגים שונים. הוא בוחר נושא לכתבה ראשונה, נושא שקרוב לליבו. אני מציעה לו לראיין אדם מוכר ולפרסם את הראיון באתר אינטרנט שאני מכירה מקרוב.

אנחנו מסמנים כמעט את כל יעדי הביניים על הקו. נשאר לסמן יעד-ביניים אחד. בעיניי זה היעד הכי קשה: עזיבת העבודה הנוכחית. אם להודות על האמת, לפעמים נראה לי שבנקודה זו אני מודאגת יותר מהנועצים - הם מסמנים את העזיבה בקלות יחסית. כנראה שהם כבר זקוקים לשינוי ורוצים לעזוב, במיוחד עכשיו שיש להם מטרה משמעותית. בנקודה זו אני מציעה ליואל להתייעץ גם עם אשתו, לפני שהוא מתחייב לעזיבה ומסמן אותה על הציר.   

לבסוף אנחנו קובעים לוח זמנים. אנשים בשינוי מתקדמים ליעד בקצב שונה. יש שאצה להם הדרך. יש שעוצרים לנוח פעם אחר פעם. יש את ה'פילוסופים' שמערערים על ההחלטה כל כמה זמן. ובכל ציר גם לחיים יש מה לומר. יואל נע במהירות ממוצעת - לא מהר או לאט מדי. בחודש הקרוב הוא יכתוב את הכתבה הראשונה. תוך שנה הוא רוצה למצוא מקום עבודה בתחום הכתיבה.

הרכבת יצאה מהתחנה
שבוע לאחר הפגישה יואל שולח לי עדכון. חברה של אשתו עיתונאית בירחון נפוץ והיא תשמח לעזור. הוא מתחיל לראיין אנשים לכתבה הראשונה (אנשים משתפים פעולה - מזמן הבנתי שאנחנו האנשים אוהבים לספר על עצמנו) ויש לו רעיון לכתבה שלישית. את עבודתו כעורך דין שכיר הוא מחליט לעזוב. בעצה אחת עם אשתו הוא מחליט "לתת לשינוי צ'אנס אמיתי".

אני מעדכנת את הציר ושולחת אליו. הציר עמוס ביעדי-ביניים ומקושקש בנקודות וקווים. ובכל זאת, כמו תמיד, הציר מצליח להפוך מצב לא-מסודר לתהליך מאורגן ונוכח.

אני מתבוננת בקו. יש בו תנועה וגם אפשרות לעדכון אם צריך. יש בו הבטחה ותקווה.

זו הדרך החדשה של יואל בעולם העבודה.

>>  הערה: המסמך של יואל מתעדכן כאן באתר בכל נקודת ציון שיואל חוצה